כהן נ' תום אבטחה בע"מ

פסק דין

רקע

התובע עבד אצל הנתבעת כמאבטח מוסדות / סייר / מאבטח טיולים.

הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום האבטחה והשמירה.

לאחר סיום העסקתו הגיש תביעה (3/1/2012) לתשלום זכויות סוציאליות שלא שולמו לו לטענתו בתקופת העסקתו וכן תביעה לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנה.

ביום 26/2/2012 הוגש כתב הגנה.

ביום 24/10/2012 התקיים קד"מ בפני כב' הרשמת עדי ריכטמן.

בין הצדדים התקיים הליך גילוי מסמכים.

ביום 19/3/2013 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית וביום 21/7/2013 הוגש מטעמו תצהירו של מר דוד נאמן ("נאמן") (עבד אצל הנתבעת "ביחד ולחוד" במספר אתרים) וכן- חוו"ד הגרפולוגית פנינה אריאלי ("אריאלי"), שצוין כי נתבקשה לתִתו על ידי נאמן בהליך שבעניינו בתביעות קטנות (חוו"ד).

ביום 20/8/2013 הוגש מטעם הנתבעת תצהירו של תומר יעקב ("יעקב") (בעלים ומנהל הנתבעת, ס' 1 לתצהיר; עמ' 22 לפרוטוקול).

ביום 2/9/2013 התקיים בפנינו דיון הוכחות ובו נחקרו המצהירים על תצהיריהם.

במהלך הדיון, במעמד הצדדים, הוצאה חוו"ד מהתיק - לאחר שנשמעה עמדת הצדדים ובנימוקים כמפורט בהחלטה.

ביום 7/10/2013 הוגשו סיכומי התובע וביום 15/12/2013 הוגשו סיכומי הנתבעת.

דיון והכרעה-

העדויות בפנינו

מטעם התובע הוגש תצהירו של נאמן שהצהיר כי עבד אצל הנתבעת עם התובע "ביחד ולחוד" במספר אתרים. יצוין כבר עתה, כי לא היה בתצהירו כמו גם מעדותו כדי לסייע בבירור המחלוקות. כך למשל משהצהיר כי עבד גם "לחוד" וככל שכך, ספק הכיצד יכול להעיד בעניין התובע; משהעיד: "אני בא להגיד עדות על מה שהתובע ביקש" ומשקרא התצהיר אך אינו מכיר הדוחות שהוצגו לו בחקירה וכדומה.

גם בחוו"ד של אריאלי- לא היה כדי לסייע לגרסת התובע. בפתח חוו"ד צוין כי אריאלי נתבקשה לתיתו על ידי נאמן בהליך שבעניינו בתביעות קטנות כך שלא מדובר במסמך הרלוונטי לענייננו, אריאלי לא נשמעה לפנינו ובדיון הסתבר כי המסמך הוכנס לתיק ללא רשות והנתבעת ביקשה להוציאו. ב"כ התובע אישרה מצב הדברים והודיעה "אני מתנצלת, מעבר לזה אין לי מה לומר. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה שהקשר בינו לכתב ההגנה הוא מקרי בהחלט.. . אבקש לבקשת חברי שבית הדין לא יפסוק לנו הוצאות עקב אותה טעות שנעשתה". בנסיבות קבענו "אין חולק שלא היה מקום חוו"ד גרפולוגית בעניין שאיננו ענייננו. בהתאם, חווה"ד לא תשמש בהליך ואף לא אזכורה, ככל שקיים כזה. שאלת ההוצאות תיבחן בפסה"ד" (עמ' 6-7 לפרוטוקול).

מטעם הנתבעת- הוגש תצהירו של יעקב - בעלים ומנהל הנתבעת (ס' 1 לתצהיר, עמ' 22 לפרוטוקול). דא עקא- שבחלק ניכר מהסוגיות שעמדו לפתחנו, לא היה בעדותו כדי לתמוך בגרסת הנתבעת, כפי שיפורט. כך למשל- בעניין סידור העבודה / עריכת דוחות העבודה / מסירת תלושי השכר וכדומה- נטען כי אלו בוצעו על ידי המפקחים ואולם לא נשמע בפנינו אף לא מפקח אחד רלוונטי לתקופת העסקת התובע שיכול היה ליתן עדות "מהשטח". בכלל זאת- לא נשמע בפנינו דודו פרימן ("פרימן") שאוזכר על ידה.

עם זאת- אשר לעדות פרימן במיוחד נעיר- כי אין לקבלת גם את טענת התובע כי יש לזקוף את אי העדתו למחדלה / לרעתה של הנתבעת. ככלל, הנטל להוכחת התביעה- מושת על התובע ורשאי הוא להעיד את מי שמצא לנכון- וכך גם עשה. לא שמענו כי התובע פנה לפרימן ליתן עדותו והוא סירב לכך. התובע גם לא פנה לביה"ד בבקשה לזמנו לעדות לפנינו – כך במיוחד משנטען על ידו, בין היתר, כי פרימן הוא שפיטר אותו או כי גם אליו (כחלק מה-"מפקחים") פנה בנוגע לתנאי עבודתו / שכרו.

בשים לב להערותינו אלו ולאחר שבחנו טענות הצדדים וראיותיהם- החלטנו לקבל התביעה חלקית כמפורט להלן.